<h1>אהל מועד שער יום טוב דרך ד'</h1>
<h2>דף צה.</h2>
ואסור לגבן כמו שנתבאר בראש דרך ב' ואסור ג"כ להעמיד החלב דאמ' בירוש' [ביצה פ"א הי"ב] מהו להעמיד החלב אם אתה אומר כן אף הוא חולב ומעמיד ביו"ט וכבר נתבאר בנתיב י' מדרך ד' משער השבת שמעמיד חלב חייב משום בורר.
<h2>דף קלד.</h2>
ואסור לגבן כמו שנתבאר בראש דרך ב' ואסור ג"כ להעמיד החלב דאמ' בירוש' [ביצה פ"א הי"ב] מהו להעמיד החלב אם אתה אומר כן אף הוא חולב ומעמיד ביו"ט וכבר נתבאר בנתיב י' מדרך ד' משער השבת שמעמיד חלב חייב משום בורר.
<h2>דף קמא.</h2>
כל הנדוכין נדוכין כדרכן ביו"ט ואפי' במדוך של אבן ואפי' מלח אלא שהצריכו במלח להטות המדוכה על צדה מפני שהמלח נדוך יפה בהטייה וכיון שכן צריכין הטייה שלא יעשה כמעשה חול שלא לצורך כך פסקו הגאון ר"י ובה"ג ופסוקות אבל הר"ז מחמיר ואומר שאפי' תבלין צריכין שנוי ואע"פ שמפיגין טעמן אם יודע מערב יו"ט הקדרה שרוצה לאכול ביו"ט וכרכום וכל דבר שאינו מפיג טעמו אפי' לא ידע הקדרה שרוצה לאכול צריך לשנות וי"א שאף כרכום נדוך כדרכו ולשחוק קונדיטון ביו"ט לצורך היום מותר ודעת רש"י ור"ח שבפלפלין צריך לשנות ובשבת אפי' בשנוי אסור ולפי' התו' בשבת מותר ע"י שינוי וביו"ט מותר ואפי' הרבה ובלא שינוי ומיהו נר' שלדברי הכל אין שוחקין הפלפלין או החרדל בריחים שלהם משום שנר' יותר כמעשה חול. במקומות שנהגו לאכול הריפות תדיר הואיל וצריכין מכתשת גדולה התירו להם במכתשת קטנה דשנוי הוי להם בקטנה.
<h2>דף קמד:</h2>
תשו' לרשב"א גוי החולב לעצמו בפני ישראל ביו"ט אפי' בא אחר השבת מותר אותו החלב באכילה שהחלב לא הוי מוקצה שהרי מותר לחלוב בתוך כלי שיש בו אוכל כדברי ר"א שכת' כן בשבת בפ' חבית ע"כ ודיני חולב כבר ביארתים בנ"ח מדרך ד' משער השבת.
